חבל הארץ הזה לא היה צריך להיות מעולם יותר מגלויה ישנה של הר הזיתים במטבחים של סבתות יהודיות שחוזרות מבית הכנסת של הזקנים בשבת בבוקר, ונאנחות עם גרגר נחמה קטנה ומתוקה.
כל כך צדקו מי שאמרו: צריך לחכות למשיח. צדקו לא רק דתית, שזה פחות התחום שלי, אלא אנושית. ראו את הנולד.
–
לא היה עוד מקרה קיצוני של “היזהרו במשאלותיכם” כמו הציונות.
–
הכי מכמירי לב: אנשים שממשיכים לדבר על ישראל כבעיה, או כאסופת בעיות, שיש לה פתרון (נזיז את הצריח לפה, את המלכה לשם, את החייל לכאן, ואז זה יסתדר). חמודים. מה שאנחנו רואים זה רק את החריצים הקטנים על פני השטח. הבקיעים הטקטוניים מתחת ממשיכים להיות סמויים מהעין, בטח הציבורית