רק כדי להיאחז בקצת נורמליות. רק כדי לא להישאב לטוטליות. רק כדי לא להזדהות במאה אחוז עם הנרטיב של אלה או של אלה. רק בשביל לדחות נרטיבים פסיכיים שמסבירים שהזהות שלך נובעת בשלמותה מקיומה ההמשכי והמיסטי של איזו קבוצה, ושאלה (1 2 3) הפרמטרים המובחנים שלה.

רק כדי להתנגד לזה שקבוצה אחרת, נבחרת בעיניי עצמה, רשאית להחליט אם אתה בריא או חולה, או מה הזהות המינית (!) של הילד בן השלוש או ארבע או חמש שלך. או 12.

(מה פתאום קבוצת אנשים החליטה שבידה הכוח האלוהי לדעת ולהחליט מראש מה יהיו ההתנהגות וההעדפות המיניות האבסולוטיות, המחייבות, של מי שכיום הם ילדים? מי נתן לאנשים את היומרה הפסיכופתית הזו?)

(נבואה קטנה: בשנה הקרובה כל אדם חושב יידרש לדעה על טרנסג’נדריזם, בייחוד במפגש עם ילדים. זו לא תהיה בחירה שלנו, אלא בחירה שיכפו עלינו) (סיוט מודחק ברקע: ילדים קטנים עם מסיכות מנתחים) (סטטיסטיקות מבעיתות על אובדנות, חרדה ודכאון של ילדים)

צריך כל כך הרבה מרדנות ונונקונפורמיזם כדי להתעקש שחופש הדיבור חייב להישמר, ושצנזורה היא פגע רע בכל זמן, ובמיוחד כשמישהו, מישהם, איזו קבוצה נבחרת וממונה בידי עצמה, החליטה שהוא חירום.

צריך כל כך הרבה כוח עמידה כדי להתעקש שהאנושי בא לפני הלאומי, לפני הדתי, לפני המעמדי, לפני המדעי, לפני הכלכלי, לפני האקדמי. לפני הכל, מעל הכל.

כדי שימשיך להיות אכפת לך, וכואב לך, בלי למחוק אף אחד ואף חלק של המציאות האנושיות והנסיון האנושי (תמצית המפגש של הפוליטי והאישי, האישי כפוליטי). 

צריך כל כך הרבה מרדנות ונונקונפורמיזם כדי לטעון ולהמשיך ולטעון שאנשים לא קיבלו ולא מקבלים הזדמנות שווה או משהו דומה לזה, ושלחברה יש אחריות לבדוק ולתקן את עצמה ושהאמת הזו לא מבטלת מצד אחד, ולא נעלמת מצד שני, מפני האחריות האישית, שהיא אחד הביטויים הכי חזקים ונעלים של אנושיות.

צריך כל כך הרבה מרדנות ונונקונפורמיזם להתעקש שיש בעולם הוגנות ואנחנו דורשים הוגנות. 

שיש בעולם אמת ואנחנו דורשים אמת.

בלי להיות עוורים לציניות ולאינטרסים, ובלי להיכנע להם.

בתקופה הזו מי שלא מרדנים אמיתיים, עמוקים, מהבטן והלב והראש, ימצאו את עצמם נפרדים משאריות האנושיות שעוד נותרו להם.

צריך לשים לב איך כל צד וכל מחנה מרים מעל הראש קלף אחד או שניים, ומסתיר מאחורי הגב, ברמיה ועלבונות, עשרה.

צריך לא לפחד מלראות את המשותף לכל המחנות – ויש להם משותף – כולם עובדים יחד כדי שלא יישאר שום דבר נורמלי וסביר. שלא תתקיים שיחה נורמלית וסבירה. שלא תהיה כנות ולא תהיה אמת ולא יישאר סייג לשום דבר, רק ערימה אחת מהבילה של מחוייבות נטולת פשרות לאיזה חזון עוועים שהחלקיות שלו זועקת לשמיים.

כשהאנושיות היא האוייבת הכי שנואה של הזמן, צריך כל כך הרבה מרדנות ונונקונפורמיזם כדי להישאר בנאדם.

(מזל שיש לנו בשפע מזה)