–

כל הלילות

היא הייתה מחבקת אותו

בן יומיים, בן חודש, בן חצי שנה.

(אולי היא ידעה שמשהו לא בסדר,

אולי לא).

 

הוא היה בוכה והיא הייתה מנשקת:

איאד, שם יפה איאד, תינוק יפה שלי,

כמה אני אוהבת אותך,

והוא היה נרדם בחיקה.

 

כל הימים היא הייתה שם:

איאד

כבר ידעה שמשהו לא בסדר

קשה לו, הוא לא מצליח, הוא כועס,

המילים לא באות.

 

לוקחת בידיה ומרגיעה:

הכל בסדר, יהיה בסדר, אמא שלך פה

(אין עבותות אהבה כשל אם

לילדה שקשה לו).

הוא נרגע ונרדם בחיקה.

 

לפעמים היה מחייך

והיא הייתה בוכה, או צוחקת,

או גם וגם.

איאד, אלוהים יעזור,

אמא שלך פה.

 

כל צעד, כל מילה,

כל חיבוק, כל מבט מבין בעיניים

(וכל אלה שלא, מצמיתי הלב)

 

היא הייתה מסתכלת עליו ורואה ילד

שיש בעולם אמא שאוהבת אותו עד כלות

וליבה היה נרגע קצת.

 

אולי דברים יצליחו קצת יותר, איאד,

אולי אתה המתנה של אלוהים אלי,

אי אפשר לאהוב כל כך כמו שאהבתי אותך אחרת, הרי

 

אמא שלך פה תמיד

(מה יהיה כשלא אהיה?

אלוהים יעזור, שאלוהים יעזור)

 

כל יציאה מהבית, כל חזרה

איאד, איך אתה?

איאד, היה לך טוב שם?

(אולי היא הייתה נזכרת כמה קשה היה פעם,

וזכרון העבר היה מקל על חרדת העתיד)

 

הנה הוא הולך ברחוב, נראה כמעט בסדר,

נכון הוא נראה בסדר?

(הוא ילד של אמא תמיד תמיד תמיד)

–

שבעה כדורים

בום

בום

בום

בום

בום

בום

בום

 

בהד חנוק של חדר אשפה.

–

אולי היא שומעת אותן מהבית,

אולי זה רק קול דמיונה

או ליבה המבשר רעות

 

ורצים לספר לה

איפה איאד? מה קרה לאיאד?

אל תגידו לי

אל תגידו לי

זה לא נכון

 

כל הימים והלילות נשברים בה

כמו עצם לפני קליע

–

בבית המשפט היא יושבת, עטויה באבלה, בחרפתה,

אישה אחת עם ילד שקשה לו, מת עכשיו,

ואין לה כוח מולם, שום כוח אין לה

–

כשהשופטת אומרת

“טעה טעות כנה כי לפניו מחבל חמוש”

היא מרגישה כאילו

ציפור שחורה, גדולה, של סיוטים

תלשה לה את הלב מהמקום

 

היא יוצאת אל המסדרון וצורחת

 

צרחה אחת שתהדהד לנצח

(בלי מילים, רק נהמה של שכול)

–

שבעה כדורים בחדר אשפה

בום, בום, בום, בום, בום, בום, בום

כל כדור מוודא את החורבן של קודמו

ומכשיר את החורבן של הבא אחריו

עד שלא היה במה לירות יותר

עד שכל נשמה, כל חיוך, כל זיכרון, כל ליטוף, כל חיבוק

כל בכי לילה (בכל עייפותה, נשמתה שעתה לקריאת נשמתו תמיד),

כל הירדמות בחיק אמא

גורשו החוצה מהעולם, החוצה מהשמיים

 

שיימחה זכרו של איאד

ויימחה זכרה של אמו.

–

כל הלילות וכל הימים

איאד מת

כאן הוא ישב, כאן הוא צחק, כאן הוא בכה

כאן הוא נרדם בחיק אמו

(הפצע שיילך איתה לקבר)

 

איאד, איאד

אלוהים יעזור,

שאלוהים יעזור