במלחמה הזו לא קורים דברים חדשים, אבל כן מתגברות מגמות ישנות. החשובות שבהן, בעיניי, הן אלה שנוגעות למשטור הישראלי של השפה בעולם המערבי סביב זכויות הפלסטינים – זכווית אדם, זכויות פוליטיות וזכויות קולקטיביות. ההתגברות, או ההחמרה הזו, עלולה להתגלות כ(עוד) חרב פיפיות מסוכנת מאוד עבורנו.
הי אלון, בכאב גדול אני נוטה להסכים עם הלך הרוח שלך. וזה מרגיש מאד מאד לבד כרגע.
רק דבר אחד שקשה לי ליישב, אנחנו נתקלנו בארגון שהתנהג בצורה הכי לא אנושית שיכולה להיות. חיות אדם ממש. אז איך ניתן להיות אנושיים מול הזוועה הזאת?
מסכימה שבשלב מאוחר יותר צריך יהיה לחשוב מה אנחנו משנים בהתנהגות שלנו. אבל איך עושים את זה עכשיו כשהפצע פתוח כל כך ומדמם כל כך?
נראה לי שאם עד עכשיו , כל מי שניסה בכל תולדות ההיסטוריה האנושית לחשוף את הקונספירציה הציונית מהכישוף וההיפנוזה שבה היא שרויה נכשל כלומר הוכשל, נוטרל וסוכל , כנראה שאף אחד כבר לא יצליח באמת לנצח “אותם” כולל אתה שעושה מאמצים רבים להציג ראייה מקורית, אובייקטיבית וחדשנית התרדמת בעם ישראל כל כך עמוקה שרק חיסון נגד קונפורמיות ואחידות יתר יעזור להם להציל את עצמם
.