שכל אנושי מול שכל מלאכותי: מה באמת מוטל על הכף
העידן שהוא אנו חיים יכול להיקרא בכל מני שמות, אבל נדמה שהשם “העידן שבו חיי בני אדם הפכו שוליים ביחס למסע יח”צ לקידום תדמית הAI” הוא לא מהבלתי קולעים שבהם.
בכל מקום, בכל פינה, בכל כתבה, בכל משדר: AI, AI, AI. אין יותר חיים. רק AI. ועל פי הפרסומים, כמובן, זה רק הולך להחמיר.
ובכל שירת המקהלה חובקת העולם ישנה פרספקטיבה אחת בדוקה ומנוסה שלעולם לא נשמעת, וייתכן, כלומר בטוח, שהיא החשובה ביותר בכל מה שקשור לנישה הטכנולוגית החדשה הזו.
מה זה יכול להיות? מה הנקודה התרבותית, כלומר הפוליטית, העיוורת בכל מה שמספרים לנו על AI?
רמז: ייתכן
שגם אתן שמתם לב לדפוס מסויים באופי האיום שAI מהווה לחברה האנושית, כביכול. כי בגדול מאיימים עלינו שAI יחליף את כל האנשים העובדים בערך: רופאים ורואי חשבון ואנשי תמיכה ושירות ומורים ופסיכולוגים ומוסכניקים ונהגים וכותבים (וזמרים, ושחקנים) ומה לא, אבל אף פעם, אף פעם בכלל, לא מאיימים עלינו שAI יהפוך מליארדרים למיותרים; שAI יהפוך אגפי ממשלה למיותרים; שAI יהפוך צבאות למיותרים; שAI יאפשר להגדיל את החופש והרווחה של האזרחים, וייסייע לצמצם למינימום ההכרחי סמכויות שיטור.
זה כאילו שכל פלאי הפלאות שהצעצוע החדש והמופלא הזה מסוגל להפיק עובדים רק בכיוון אחד: בעד בעלי ההון והממשלות, ונגד האנשים הפשוטים.
(במאמר מוסגר: ממש בניגוד גמור לכל טכנולוגיה וטריק אחר שהומצא במאות האחרונות, נכון?)
כי זה מה שרואים אם מתעלמים רגע מכל מסכי העשן והבוקה ומבולקה. קו דק
אבל מבוצר ובלתי עביר בלתי עביר שמפריד בין מי שAI יעבוד בשבילם לבין מי שAI יעבוד נגדם (אני משתמש בזכר ולא בנקבה לAI למרות שהוא מתורגם כ”אינטיליגנציה מלאכותית” בגלל שצלילית, בעברית, זה נשמע כמו זכר ומרגיש לא טבעי לדבר על AI בלשון נקבה. אולי נכון יותר להתייחס לזה כ”שכל מלאכותי”. זה מנכיח יופי את הבעייתיות של הקונספט).
חדשות מטלטלות
מי שAI יעבוד בשבילם הוא שנמצאים בצד של ההון וממסדי הכוח. הוא יעצים את הונם ואת כוחם. ואיך הוא יעשה את זה? באמצעות החלשה שיטתית, אוטומטית, מנוהלת באופן מרכזי, של חופש הפעולה והמחשבה הפוליטיים ויכולת הקיום הכלכלית של מי שחורגים במילימטר מהסיפור שרצוי לשלטון. אנחנו נקבל אכיפה ושיטור “אינטיליגנטיים” של כל פרט בחיינו, ונחווה אובדן פרנסה כשהעבודה שלנו תוחלף על ידי מכונה, ובעלי ההון והממסדים יקבלו יכולת גבוהה יותר לרדות בנו ולרדת לחיינו, וחיסכון נקי בהוצאות התפעוליות. שח-מט.
מסקנה אופרטיבית
מה שאנחנו צריכים לעסוק בו הוא לא פחד מפני אמצעי כזה או אחר (כמו שלא היינו אמורים לעסוק בפחד מפני וירוסים או מפני איראן או מפני סין, או אלף ואחד סיפורי לילה ולילה אחרים), אלא התעצמות אישית ופוליטית בכל מה שקשור לחופש הפעולה והמחשבה שלנו; בדרכים לתבוע את הזכויות שלנו ולהפעיל כוח ממשי (אהלן מפגיני צרפת) מול השלטון כדי שיפחד לשלול מאיתנו את הזכויות האלה תוך הלעטתנו באיומים מפחידים ונוראים חדשות לבקרים.
מה שצריך להפחיד אותנו היום הוא מה שהיה צריך להפחיד אותנו אתמול ומה שנצטרך לפחד ממנו מחר, אם יש לנו שכל (אנושי): מערכות עצומות של כוח והון שכל מה שהן רוצות עלי אדמות זה עוד כוח ועוד הון באמצעות דיקטטורה ועושק.
כשבוחנים AI, כמו כל תופעה אחרת, השאלה הראשונה שצריך לשאול היא: איך זה משרת את הכוח ואיך זה משרת את ההון.
קודם כל לדעתי הפוסט הזה ספציפית צריך להיות פתוח לציבור כי מהחשובים ביותר שכתבת.
וחשבתי להציע שיפור. במקום שכל מלאכותי, שכל מלכותי.
לכתיבת תגובה זו לא נעזרתי ב AI