הייטקיסטים מנופפים דגלי ישראל וצועקים “בושה”. יש אנשים שנשארים אדישים לזה, או אפילו עויינים לזה במידת מה. למרבה המזל, או התדהמה, חלקם גם יודעים להסביר למה

הנה, סוף כל סוף, מתגבשת על פי כל הסימנים תודעת מאבק פוליטית בישראל. מספרים לא מבוטלים של בני אדם יוצאים לרחוב; אמנים ואנשי רוח קוראים קריאות ועוצמים עצומות; בגזרות המסחר והתעשייה, התקשורת והאקדמיה, נשמעים קולות מתריעים ואפילו הייטקיסטים יצאו להפגין בשם הייטקיסטיותם. נוכח יריעה כה רחבה של הסתייגויות, התנגדויות ופעילויות צריך לשאול את השאלה הבלתי נמנעת: מה רע לך מזרחי? מדוע הנך מקטר? האם לא תצטרף למוחים, לעוצמים, למפגינים? 

אני לא מצטרף ולא אצטרף לגל המחאה הנוכחי, ויש לי סיבה טובה מאוד לכך: המחאה הנוכחית לטענתי, לא רק שלא מחזיקה בפוטנציאל לשנות דבר מהדברים האמיתיים שעושים את ישראל מדינה מקולקלת, היא עושה דבר גרוע ואפל מזה: היא מחזקת את הקלקולים הבראשיתיים של המדינה הזו. 

מה שאני מדבר עליו לא סבוך במיוחד. הוא אפילו אינטואיטיבי ופשוט מאוד. המוחים מוחים נגד הממשלה כאילו היא מקור הרשע, בשעה שמקור הרשע הוא המדינה עצמה. 

מדינת ישראל עשתה את הנכבה ועושה את הכיבוש. לא הימין והדתיים. מדינת ישראל עובדת כמו תאגיד לטובת קבוצת אוכלוסיה מיוחדת אחת. לא הימין והדתיים. מדינת ישראל מתנחלת בשטחי פלסטין. לא הימין והדתיים. הצבא של מדינת ישראל מגוייס להגן על הפשיזם והאפרטהייד. לא הצבא של הימין והדתיים. הממסדים הכלכליים, המשפטיים, התרבותיים, האקדמיים, התקשורתיים, האמנותיים, המדעיים, הבטחוניים של מדינת ישראל עומדים מאחורי כל העוולות שמניתי כאן, ועוד רבות אחרות (שהמז’ורית האחרונה מביניהן היא הטמטום הזדוני ושונא האדם והחופש של ניהול הקורונה). 

גם המחאה הנוכחי מנסה לבסס הפרדה המלאכותית בין מעשים שעושים הימין והדתיים, כביכול, שמייצגים לכאורה את כל מה שמקולקל ורע, לבין מעשים שעושה ישראלים נאורים ומקסימים שמייצגים את כל מה שטוב. אבל אין שום הפרדה כזאת: אקדמאים חילוניים ועשירים מתל אביב או כפר סבא אחראים לקלקולי המדינה הרבה יותר מאנשים מסורתיים ודלים מקרית שמונה או מדימונה, אם כבר. הראשונים מחזיקים בכל הכוח וגורפים את כל הרווח, והאחרונים לא מחליטים כלום ולא מרוויחים דבר.  

ההפרדה המלאכותית והשקרית שמנסה לייצר ציבור המוחים (בהובלת מנהיגיו מאחורי הקלעים, כמובן) לא נועדה רק ליצור מצג שווא של מחאה אמיתית ועמוקה למה שהוא לא יותר ממסע יח”צ ציני, היא גם משרתת, במקביל, שתי מטרות נלוזות: האחת היא לנקות את העלית הכלכלית והנורמטיבית של המדינה מאחריות לכל הפשעים והעוולות שמבצעת מדינת ישראל. השניה – להשריש עוד יותר, אם זה אפשרי בכלל, את האגדה שהמדינה זה הם, כלומר החילונים ה”שמאלנים” מהמרכז, מדינה שנחטפה על ידי כנופיה מרושעת שתפסה את השלטון וזו היא, והיא בלבד, שעושה את כל מה שרע ומכוער. 

שתי ציפורים באבן אחת: אנחנו לא אשמים בכלום, והמדינה (היפה, הטובה והנקיה) זה אנחנו. 

המחאה הנוכחית, לפיכך, היא לא יותר מפעולה תדמיתית של מעמד שרוצה לנקות את עצמו מכל אשמה ולהתנשא על כל השאר פעמיים: פעם אחת בטענה שכאילו זה הם, האחרים, שאחראים לכל הטינופת שנעשית ונעשתה, ופעם שניה בטענה שהם המדינה הנכונה והטובה, וזו רק תקלה היסטורית ודמוגרפית מצערת שהם, כלומר המדינה היפה והטובה, לא מחזיקים גם בשלטון. 

צריך רק לשים לב לנימוק המגוחך של המחאה: זה לא הרג וגירוש בלתי נסבלים של פלסטינים שהוציא אותם לרחובות, ובטח שלא חלוקת האדמות והמשאבים בתוך מדינת ישראל, שמוטים בצורה מחרידה ומזעזעת לטובת יהודים לבנים, ואפילו לא האפליה השיטתית נגד ערביי 48 בכל רובד ורמה של החיים. 

נגד הדברים האלה, העקרוניים, הציבור הנאור לא יכול להפגין מכיוון שזה הוא שעושה אותם: הוא המוסד, הוא השב”כ, הוא הסייבר, הוא מערכת המשפט, הוא הרפואה, הוא הקיבוצים, הוא המצפים, הוא הדיפלומטים, הוא היישובים הקהילתיים, וכן הלאה וכן הלאה. האנשים שגוזרים את הצ’קים השמנים ביותר ואת התדמית הבוהקת ביותר מהמערך הפוליטי המפלה, המנוון והאלים של מדינת ישראל משתייכים למה שאהרון ברק קרא לו בחדווה בלתי מוסתרת “הציבור הנאור”.  הם הרי לא הוציאו פיפס כשממשלת השינוי הייתה הרצחנית ביותר כלפי פלסטינים בזכרון החי. מה פתאום שידברו? לא הייתה במעשי ההרג האלה שום פגיעה תדמיתית כלפיהם. 

אבל עכשיו, כשאין שום הבדל מעשי בין הממשלות, מפברקים כאילו שהחדשה היא בלתי נסבלת. למה? כי היא עושה את אותם דברים כמו הקודמת וכמו שמאמין שנכון ומוצדק כל ציוני תחת השמש, אבל היא עושה את זה עם חזות לא מחמיאה, או עם מילים פחות נעימות לאוזן בורגנית, ואת הפגיעה הזו בתדמית האליטות הישראליות לא יכולות לשאת מסיבות פרוזאיות לגמרי: אם התדמית של מדינת ישראל תיפגע השורה התחתונה הכלכלית שלהם לצד היכולת שלהם להתנשא על שאר דרי המרחב והעולם, תינזק ללא תקנה. וזה מאוד לא נעים למי שהתרגלו לחיות על דיאטה של פינוק, ליטוף והעדפה בלתי פוסקות.

לא נורא, אני אומר. לא נורא בכלל. הגיע הזמן שהציבור הנאור בישראל יפגוש את דמותו במראה, כי בסופו של יום הם צודקים: מדינת ישראל זה הם. ומבחינה ערכית, מוסרית, אנושית, מדינת ישראל היא קטסטרופה.

---

מה יש לך מנטפליקס, מזרחי?

כי אין סימבול חזק יותר של התודעה הפוליטית של הדור הליברלי הנוכחי במערב: ההתמכרות הפרועה, האובדנית ל”תכנים” שמופקים ברמת העלילה, הצבע והצורה כדי ללטף ולהחמיא לאותו דור, ולהציג לו תמונת עולם שקרית וכוזבת, עם עולם, אדם וחברה שעברו שורת טיפולים קוסמטיים ופסיכיאטריים כל כך עמוקה שלא נשאר בהם שום חלק עם תחושה או רושם אנושי. דור עם הפרעת קשב משתקת, עם אפס הבנה במורכבות ועומק, עם צורך אובססיבי בליטוף ושמירה והגנה מאת המוסדות החזקים בחברה. דור שמסוגל להתרגש רק מייצוגים נטולי אותנטיות, כלומר רק מכאלה שהם ערוכים בקפידה ומוגזמים לאיזה צד. דור שלא מסוגל להסתכל בעצמו, ולכן לא באדם ובעולם, במידה אפילו מינימלית של כנות מרוב בהלה מכל מה שמלוכלך ולא ממושטר, כלומר אנושי. נטפליקס הוא הייצוג המושלם ביותר של כל מה שרע ועלוב בתודעה הפוליטית והתרבותית בזמן שלנו. לכן נטפליקס.

---

מעולם לא הייתה מחאה שכל סיבת קיומה היו התמונות של עצמה מגובה או מאיזה אפקט דרמטי אחר. הפגנה שהיא לא פיסה של המרחב והמציאות שלו, אלא חתיכה ערוכה ומבויימת שלא מתקשרת באמת עם שום רובד ריאליסטי. תוכן של ציונות קלאסית במילים נטפליקס טהור, בקיצור.