כמה מדינות יש בעולם? אם להסתמך על דיווחי התקשורת הישראלית, העולם מורכב בעיקר מישראל ומעוד מדינה אחת, אלמונית לחלוטין עד לפני נשימותיים – הלא היא דובאי. פאר המדבר, רהב המגדלים, טבורו של מפרץ ושכיית חמדה פיננסו-ציוויליזציונית יוצאת מגדר הרגיל.
האתרים מפרסמים את דובאי, הרשתות החברתיות מלאות דובאי, תוכניות הצרכנות מלאות דובאי ואפילו משדרי החדשות – דובאי, דובאי ודובאי. כאילו שום דבר אחר מעניין לא קורה בעולם, ולא יכול לקרות שום דבר אחר.
עכשיו אפילו אם נניח לרגע בצד את האטרקטיביות העצומה של דובאי מכל בחינה אובייקטיבית, ואת היותה מוקד עולמי היסטורי של חכמה, זכויות אדם, חילופי רעיונות ואסתטיקה פילוסופית-צורנית, הרי יש עוד מקומות בעולם שקורים בהם עוד דברים? עוד איזו מדינה, או שמא איזה חבל ארץ נידח? משהו?
אבל לא, אצלנו יש דובאי. ועולה השאלה: איך זה שפתאום, ברגע אחד, נסיכות ערבית מהמפרץ הופכת למוקד מרתק כל כך במוחם של עיתונאי ישראל?
אז התשובה היא לא עניין אקדמי, אנושי, גאופוליטי או תיירותי יוצא דופן, אלא משהו פשוט ובוטה בהרבה: כסף.
במילים אחרות: שלטונות דובאי קונים זמן אוויר בתקשורת הישראלית – כנראה במחירי מבצע, כי התקשורת כולה ניצבת על כרעי תרנגולת בחסות מאמציו הבלתי נלאים של השלטון הישראלי לסכור כל אפיק ביקורתי עם פוטנציאל השפעה.
הדולרים של דובאי הופכים לתוכן תקשורתי בישראל, כולל במשדרי החדשות (!), ומשמשים לא רק לשטיפת המוח של אזרחי המדינה בטמטום אסקפיסטי (לזה הם רגילים), אלא משפיעים על יכולתה של התקשורת הישראלית לסקר בצורה ראויה את המתרחש בחלק הזה של העולם. אף אחד לא נושך את היד שמאכילה אותו.
וכך, באמצעות כמה דולרים, מתגייסת התקשורת של מדינה מערבית וחופשית, כביכול, לשירותה של רודנות מפוקפקת, עם רקורד מזעזע של זכויות אדם, בלי דמוקרטיה, עם זכויות נשים מימי הביניים ומטה.
בדיוק אותו דבר, אגב, נתניהו תכנן לעשות לנו עם הסעודים – רק שביידן עצר את זה ברגע האחרון. אנחנו חייבים לו תודה גדולה, ולו רק מחמת שנחסכו מאיתנו מליארדי הפרסומות על אשראמים במדבר הסעודי וצימרים במכה וג’דה למהירי החלטה.
אנחנו חיים בזמן מביך מאוד.
העיוורון לכסף מוחק הרבה עוולות שקיימות מסביב. אם יש למישהו כסף אפשר לסלוח כמעט על הכל (בתנאי שאנחנו גם קצת נהנים ממנו).
אפילו הגזענים של לה פמיליה מוכנים פתאום לקבל ספונסר מהאמירויות שיתמוך בקבוצה שלהם. ערבים עם כסף זה פחות נורא…
לא חשבתי על זה שזו הסיבה האמיתית מאחורי כל הכתבות “אקסטרים” של דני קושמרו על חולות המדבר..wtf
זה בכלל בהנחה שהפרסום אכן נקנה ע״י מישהו בדובאי ולא ע״י גורמים כאן בארץ.
השקעות ויזמות בדובאי כנראה יגיעו מערוצי מדיה עסקיים/ מקצועיים יותר, אבל ארומה של מזרח תיכון חדש ערב בחירות זה מפזר ברבאק.
זה גם קשור לפרובינציאליות הבלתי מתפשרת של ישראל, משולה לילד קטן שגילה צעצוע חדש בחדר הסמוך ולא מפסיק לדבר עליו. עד הצעצוע הבא. כי ככה אנחנו קטני מוחין וראיית עולם.